בדיקה תת-ימית של רציפים ושיגומים היא היום איטית, יקרה ומסוכנת. באנו להבין את הבעיה — ולפתור אותה עם רובוט, לא צוללנים.
רקע של 8200/81 ואינטגרציית מערכות רובוטיות, עם האנגר ויכולת ייצור עצמאית. אני בשלב שבו אני בונה את הכיוון הנכון — ובשביל זה באתי לדבר עם מי שחי את התשתית התת-ימית של הנמל כל יום.
רציפים, שיגומים ומבנים תת-ימיים הם הנכס היקר ביותר של הנמל — אבל הם נבדקים לעיתים רחוקות, כי כל בדיקה יקרה ומסובכת. נזק מתגלה מאוחר, ולפעמים אחרי שכבר עלה הרבה.
היה אצלכם אירוע שבו התגלה נזק תת-ימי מאוחר מדי — וכמה הוא עלה בסוף?
חשוב לי להראות שאני מבין שמדובר בשלושה עולמות שונים, עם תוצרים שונים ולקוחות שונים.
מיפוי קרקעית מדויק לבטיחות שיט ומרווח-תחתית. תוצר: מפת עומק מוסמכת ברמת דיוק מחמירה.
מדידת עומק וקרקעית לניטור שינויים, לפני ואחרי חפירה. הבסיס לתשלום לקבלני החפירה.
הערכת מצב הקיר, הכלונסאות והפנדרים: קורוזיה, סדקים, איבוד חתך, נגר. דוח חתום מהנדס.
ההבדל המהותי: בתימטריה מודדת את הקרקעית מהסירה; אינספקציה מבנית בודקת את הקיר האנכי — במגע, בצלילה או ROV, אחרי ניקוי.
לפי התקן האמריקאי (ASCE MOP 130 / 101). לחצו על כל רמה כדי לראות מה בודקים בה. העלות לאלמנט קופצת בסדר-גודל בכל רמה.
בישראל השירות ניתן בעיקר על-ידי קבלני עבודות-ימיות וצלילה (כמו מעגן בחיפה, ברסלר, Sea-Tech) — לא ספקי רובוטיקה ייעודיים. אין מוצר-דיווח ייעודי ואין תקן ישראלי מפורסם; המפרט חי בתוך המכרזים עצמם.
מינימום 3–4 אנשים + ביטוח, לכל צלילה.
כל תוצר איכותי דורש משטח נקי — צוואר בקבוק שמייקר.
באפס ראות, בבוץ ובעכירות — איטי ומסוכן.
בלי מעקב שינויים אחיד בין מחזור למחזור.
מי הספקים שאתם עובדים איתם היום, ואיך מתקשרים — מכרז, הסכם מסגרת?
מנועי העלות: גודל צוות הצלילה, ההתגייסות למקום, ואיכות הדוח. סדרי גודל ממקורות בעולם — לחצו על כל מספר למקור המדויק:
כמה חנ"י משלמת היום על בדיקות תת-ימיות ובתימטריה — ובאיזו תדירות בפועל נבדק כל רציף?
לא כדי להעמיס — רק כדי להראות שאני יודע לפי מה השוק עובד. לחצו על כל תקן למשפט הסבר.
רוצה להבין בעיה שמשלמים עליה היום — ולספק שירות: את אותם דוחות, עם רובוט וטכנולוגיה מתקדמת במקום צוללנים.
לא מחפש גיוס ולא לתת אחוזים. את הטכנולוגיה אני יכול לפתח בעצמי.
RaaS — שירות במנוי, בלי CAPEX לנמל. אתם לא קונים רובוט, אתם מקבלים דאטה ודוח.
סירה רובוטית, כננת חכמה ו-ROV קטן שיושבים בנמל כשירות תושב. הפוקוס עכשיו: להבין את הצורך, לא למכור חומרה.
רוב הפגישה — אתם מדברים, אני שואל. לחצו על כל שאלה כדי לרשום את התשובה בזמן אמת.
כמה משלמים היום על בדיקות צוללנים ובתימטריה — סדרי גודל, ומי הספקים?
באיזו תדירות בפועל נבדק כל רציף או שיגום — ומה הייתם רוצים שתהיה התדירות?
אילו דוחות אתם מקבלים מהקבלנים היום — ומה חסר בהם?
היה מקרה שבו בדיקה לא הייתה מספיק תכופה, או שהבתימטריה פספסה שינוי בקרקעית?
בבתימטריה — איזו רמת תוצר אתם קונים בפועל, ומי חותם על הסקרים?
אם הייתי מביא מערכת עובדת — מה הצעד הראשון שהייתם עושים איתה, ועם מי עוד כדאי שאדבר?
כל תשובה שלך שווה לי יותר מכל הנחה שאני יכול לנחש לבד.